אנונו רפי

סוגי בנייה בישראל

Table of Contents

סוגי הבנייה בישראל הושפעו מסגנונות האדריכלות השונים שהביאו מי שכבשו את הארץ לאורך זמן, ולעתים שונה כדי להתאים לאקלים ולנוף המקומיים. טירות צלבניות מבוצרות, מדרסות אסלאמיות, כנסיות ביזנטיות, טמפלרים, קשתות וצריחים ערביים, כיפות בצל רוסי-אורתודוקסיות, מבנים מודרניסטיים בסגנון הבאוהאוס, ארכיטקטורה ברוטליסטית בטון פיסולי וגורדי שחקים זכוכית מתנשאים הם כולם חלק מסוגי הבנייה של ישראל.

סוגי בנייה בישראל | סגנון עתיק ירושליים walls-buildings-old-city-jerusalem

השפעות על האדריכלות הישראלית

הבנייה הישראלית מאופיינת בשלושה מקורות השפעה עיקריים:

  • יבוא ​​סגנונות חיצוניים שהיו נפוצים אז במדינות המערב, המותאמים לתנאי הארץ והאקלים.
  • ניסיון להמציא מחדש את האדריכלות הישראלית האותנטית מאפס ולעיתים אף לנסות להמציא / לשחזר אדריכלות מקראית עתיקה.
  • ניסיון ליצור סינתזה בין אדריכלות ערבית מקומית לאדריכלות מערבית.

למרות שהיבוא של סגנונות זרים התבסס בקרב אדריכלים ישראלים בעשורים האחרונים, לא ניתן לזלזל במאמצים ליצור אדריכלות מקומית אותנטית, ואין לזלזל בחשיבותה של אדריכלות ערבית מקומית.

סגנונות של סוגי הבנייה בישראל

אדריכלות קולוניאלית (1850 עד 1930)

מנפילת הממלכה הצלבנית ועד למסעו של נפוליאון לא"י, אירופה גילתה עניין מועט באזור הנידח הזה של המזרח התיכון. לאחר מסע נפוליאון ובעיקר לאחר כיבוש הארץ מידי מוחמד עלי וגירושו על ידי מעצמות אירופה, חזרה ארץ הקודש לאינטרסים של אומות אירופה והם היו מעורבים במתרחש בה. 

בעודן שולטות מעצמות אירופה על הארץ, הם התחרו זה בזה על השפעתם על תושבי הארץ, והמאבק התרכז עד מהרה בקניית קרקע ובניית מבנים גדולים ומפוארים בסגנונותיהם הלאומיים. בתקופה זו נבנו או שופצו עשרות מבנים, כמעט כולם עבור מוסדות ציבור: כנסיות, מנזרים, כנסיות, בתי יתומים, בתי חולים, אכסניות וקונסוליות. גם משכנות שאננים, הרובע היהודי הראשון שנבנה מחוץ לחומות ירושלים, הוא בסגנון זה והוא אחת הסנוניות הראשונות שחוגגו את בואו. 

בנייה מסיבית זו, שנעשתה מתוך תחושת עליונות של העולם המערבי, התעלמה לחלוטין מהבנייה המקומית וחשפה את תושבי המדינה לטכנולוגיות בנייה חדשות וסגנונות אירופיים יוקרתיים. לכן אין זה מפתיע שהשפעת הבנייה הקולוניאליסטית הייתה רבה ובתקופה זו כמעט כל המבנים בארץ ישראל קיבלו אופי אירופי מובהק: למשל מושבות הטמפלרים, מושבות חלוצי העלייה הראשונה, בתי האימפריות הערביות (ובעיקר הנוצרים בנצרת, יפו ובית לחם) המבנים החדשים שהוקמו על ידי השלטונות התורכיים (בית הסראיה ביפו, מגדלי השעון בחיפה, יפו, ​​נצרת, עכו, שכם, ירושלים וצפת , מעונו של הנגיד בבאר שבע), ורק התושבים העניים והכפריים המשיכו בבנייה הערבית המסורתית.

סגנון הבנייה הישראלי

התחזקות הציונות יחד עם שאיפותיהם של העולים החדשים להתנתק מהתרבות האירופית וליצור תרבות לאומית יהודית עצמאית הביאו לתחייתה של האדריכלות הערבית המסורתית. העולים החדשים, בעיקר בעלי העלייה השנייה, ניסו למזג את תרבותם המערבית עם התרבות המקומית שלמדו בישראל, ובאמצעות מיזוג זה ליצור את התרבות העברית. מאמצים אלו נראו כמעט בכל תחום – במוזיקה (מאמץ שלא פסק עד היום), בריקודים, אופנה, בהגייה לשונית, אופי וסגנון; וכמובן בסוג הבנייה. . חלק גדול מהבתים הקטנים בתל אביב חלקו מאפיינים דומים לחלק מהמסגדים והחצרות שנבנו ברחבי הארץ.

המאפיינים של הסגנון הארץ ישראלי, כאמור, הם המאמצים לשלב אלמנטים של אדריכלות מזרחית במבנים מערביים בעיקרם: הבנייה הייתה סימטרית ברובה, בממדים גדולים למדי ועל פי עקרונות ארגון החללים הנהוגים באירופה בתקופה זו. (מסדרונות ארוכים, כולל שימוש בקשתות מקושתות או קשתות פרסה, עיטורים מזרחיים, גגות וכיפות שטוחים, מרפסות מרובות)

המאמצים ליצור סינתזה בין המערב למזרח, בסוגי הבנייה, תרבות ופוליטיקה ציונית לא פסקו עד היום, למרות שמאז שנות ה-20 הם הפכו למחוז של מיעוט. לפיכך, ניתן למצוא מבנים המתאימים להגדרות של "אדריכלות ארץ ישראלית" באדריכלות אקלקטית, מודרנית, ואפילו עכשווית.

סגנון בנייה אקלקטי

הסגנון בנייה בישראל האקלקטי יותר מתאפיין בעיטור מאוד מקושט, אבל הוא שואב את העיטורים – במודע ובמכוון ממגוון רחב של תרבויות. זה היה נפוץ מאוד בעולם המערבי והחל להתפתח בסוף המאה ה-19. הסגנון האקלקטי איחר מעט להיקלט בארץ מכיוון שכמעט לא נוסדו ערים חדשות בשנות ה-20 והמעטות שנוסדו (יפו מחוץ לחומות, עכו, באר שבע, ירושלים יתחדשו). החל מהעלייה השנייה, ובעיקר בשנות ה-20, החלו להיבנות בישראל ערים חדשות וגדולות רבות, שרובן נבנו בסגנון זה.

סגנון בנייה מודרני

עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון ב-1933, נסגר בית הספר הבאוהאוס בגרמניה על ידי המשטר. כעבור שנתיים הגיעה לישראל קבוצת ציירים ואדריכלים מבית ספר זה והחלה להפיץ את תורת הסגנון הבינלאומי ברוח היסודות החדשים של המודרניות. ההשפעה הייתה מיידית: רובעים שלמים תוכננו ונבנו על בסיס אדריכלות מודרנית, ללא עיטור, פשוט ופונקציונלי. לאחר סוגי הבנייה הבינלאומיות הרבות, הוכרזה "העיר הלבנה" של תל אביב כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 2003.

סוגי בנייה בישראל | sky-line-tel-aviv-towers-aerial-israel

סוגי בנייה ישראלית כיום

השנים האחרונות עוצבו על ידי הניסיון לקבוע סדרי עדיפויות לאומיים, חברתיים ואקולוגיים חדשים בפיתוח עירוני. יושמו תוכניות לאומיות ארוכות טווח שחושבות על הדורות הבאים. חוויות העבר נלמדות על מנת להתאים את המבנה לצרכים עתידיים.